כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ל״ח

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה ל״ח
1 דיני מראות הריאה. ובו ה' סעיפים: ריאה שנמצא בה אפילו כל שהוא שחור כדיו או שהיא דומה למראה הבשר או שהיא ירוקה אמרילו בלע"ז ובלשון אשכנז קורין גע"ל בין שהיא כמראה חלמון ביצה בין שהיא כמראה כרכום בין שהיא כמראה כשותא טריפה וכן אם היא כמראה הבקעת שהיא לבנה כבקעת אסורה. ויש מי שאומר דהיינו שהיא כעין חריות של דקל: הגה וי"א דאף אם היא כלובן ביצה טריפה מהרי"ו ערוך ערך כחל ורוקח וע"פ והכי נהוג:
2 כל אלו המראות אינם פוסלות עד שנופחים אותה וממרס בה בידו אם נשתנית למראה המותר מותרת ואם עמדה בעינה אסורה כל הפוסקים לאפוקי ר"י בתוס':
3 יש מי שאומר שאין מראות הללו פוסלות אלא כשהשנוי בעור מחמתו ולא מחמת מוגלא שבתוכו: הגה וכן אם בא השנוי מראה מכח שער שחור או דם נצרר המונח בריאה כשר מצא כתוב בשם ר"י מולין:
4 אם אינה שחורה כדיו אלא כמראה הכחול שקורין בלשון אשכנז בלא"ו ודומה לרקיע מהרי"ו או ירוקה ככרתי או שהיא כמראה הכבד. או כמראה הטחול ב"י ובד"י בשם מהרא"ק או שהיא אדומה אפילו בתכלית האודם כשרה: הגה וי"א אם יש מכה בדופן נגד הריאה האדומה טריפה וצריך לבדוק אחר זה טור ור' ירוחם והרא"ש בשם הר"מ והוא דעת רבינו אפרים וב"י בשם בה"ע. ושאר פוסקים לא חלקו ומשמע מדבריהם איפכא וקצת חולקים בהדיא ע"ש והכי נהוג: אפילו היא כולה כך וכן אם יש בה הרבה גוונים מאלו המראות הכשרות כשרה:
5 יש בה קליפו' כמו נתק והיא שלימה כשירה:
פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה ל״ח
1 בשר והרבה מחמירין שאף במשמש יד לא ישוה לבשרו במקום שאין הפסד יש להחמיר
2 כרכום וה"ה דברים הנצבעים ממנו
3 כשותא דעת הרבה שהוא געהל ואני כתבתי לקמן סי' נ"ב בנפולה לאור שהוא ככרתי ונוטה לשחור ע"ש והאריכו האחרוני' במראות כללא של דבר כל הנוטה לגעהל וזהב ואתרוג ושיחור טריפה ומראה נוטה לכרתי הוא מין ירק כעשב וכדומה כשר
4 דוקא לובן אבל לא חלמון דנוטה לגעהל ואף לובן דוקא לאחר בישול אחרוני'
5 למראה מותר ודעת מהרש"ל שצריך לחזור למראה ריאה ועיין פלתי שעשיתי סמוכי' מדברי התוס' למהרש"ל ולכן במקום שאין הפסד מרובה יש להחמיר
6 או שהיא אדומה ואם היא אדומה וירוקה פשיטא טריפה ממ"נ כן העלתי בפלתי ועשיתי סמוכי' מגמ' ע"ש
7 אם יש מכה ורש"ל מקיל בזה ותמה על הרא"ש שהחמיר. ועיין פלתי שהעלתי מבלי לשמוע להקל אפי' במקום הפסד
8 וצריך לבדוק אח"ז. ובעוף פוסל שינוי מראה כמו בבהמה כנראה מדברי רשב"א לקמן סי' נ"ב. אבל א"צ בדיקה כמ"ש הרמב"ם מהל' שחיטה מעולם לא שמענו מי שבדק עוף אלא אם נולד לו חשש עכ"ל: